אמה לוייב – התופרת שלנו: מכיתת התפירה בלנינאבאד למתפרה בתל אביב

במתפרה שלנו תופרת אמה לוייב. הלקוחות מכירים אותה כתופרת שמסיימת בדיוק ובמהירות גם מכפלת למכנסיים וגם שמלת כלה. אבל מאחורי הדיוק הזה עומד סיפור חיים שלם: תואר אוניברסיטאי בכימיה וביולוגיה, לימודים בטכניקום לטקסטיל, כיתת תפירה בבית ספר בלנינאבאד שבטג'יקיסטן, ואות «מצטיין החינוך הציבורי» של ברית המועצות. החלטנו לספר אותו – עם התמונות והמסמכים שנשמרו בארכיון המשפחה.

כימאית-ביולוגית עם תעודה בטקסטיל

אמה סיימה אוניברסיטה בהתמחות בכימיה וביולוגיה. סיכת הבוגרים – מעוין תכלת עם סמל ברית המועצות וספר פתוח – שמורה עד היום. אבל המדע לא היה הדרך היחידה שלה: היא סיימה גם טכניקום לטקסטיל (בית ספר טכני על-תיכוני) ורכשה את המקצוע שהיא נאמנה לו עד היום – תפירה.

כיתת תפירה שהייתה מתפרה של ממש

בלנינאבאד (היום חוג'נד, טג'יקיסטן) עבדה אמה כמדריכת הכשרה מקצועית בבית הספר התיכון מס׳ 23. חדר התפירה שלה לא היה כיתה אלא מתפרה אמיתית: שורות של מכונות תפירה, שולחנות עבודה, ועל הקירות לוחות «סוגי בדים», «דוגמאות» ו«דגמי בגדים». לדברי המשפחה, זו הייתה אחת מכיתות התפירה הטובות בעיר, והבנות יצאו ממנה כשהן יודעות לתפור שמלה מהגזרה ועד הכפתור האחרון.

על הכיתה הזאת כתב העיתון המקומי. הגזיר «לעבודה בבית המלאכה של בית הספר» נשמר בארכיון המשפחה. כך נכתב בו, בתרגום מרוסית:

הצוות הפדגוגי של בית הספר התיכון מס׳ 23 בלנינאבאד מקדיש תשומת לב רבה להכוונה מקצועית של התלמידים. בסדנאות ובכיתות מצוידות היטב רוכשים תלמידי בית הספר את יסודות משק הבית והתפירה.

בתמונה: שיעור תפירה בהדרכת מדריכת ההכשרה המקצועית אמה מיכאילובנה לוייב.

צילום: ד. סימצ'נקו, סוכנות הידיעות הטג'יקית

(בעיתון נדפס שם המשפחה בשיבוש – «לווינה».)

השיעורים לא התקיימו רק ליד המכונות. בתמונה הזאת אמה מדגימה לתלמידות עבודה עם בד ליד השולחן, והבנות עוקבות אחרי כל תנועה.

תעודת הוקרה על הכיתה ואות המצטיינת

בשנת 1987, לרגל 70 שנה למהפכת אוקטובר, נערכה בלנינאבאד תחרות עירונית של כיתות למלאכה ומשק בית. הכיתה של אמה זכתה בה במקום השלישי, ועל תעודת ההוקרה חתומה מנהלת מחלקת החינוך העירונית, נ. מ. מומינובה. לכיתה אחת שהתחרתה מול כל בתי הספר בעיר זו הכרה של ממש.

ועל שנים של עבודה עם התלמידות קיבלה אמה את אות «מצטיין החינוך הציבורי» (Отличник народного просвещения) – עיטור של משרד החינוך הסובייטי שהוענק למורים ולמדריכים מקצועיים על עבודה מוצלחת רבת-שנים. האות, יחד עם סיכות הבוגרים של האוניברסיטה והטכניקום, מספר את הדרך שלה בשלושה סמלים:

היום – בתל אביב

אחרי העלייה לישראל אמה לא עזבה את המקצוע. היום היא תופרת אצל לאון החייט בדרך ההגנה בתל אביב – מתפרה שאליה מגיעים לתיקוני בגדים מכל מרכז הארץ. היא עושה את מה שלימדה פעם את התלמידות: מכפלות מדויקות, הצרות, עבודה עם הבדים העדינים של שמלות כלה וערב. רק שעכשיו – בשביל הלקוחות, לא בשביל התלמידות.

אנחנו גאים שאמה היא חלק מהצוות שלנו.